הרצת מנוע ניטרו לרכבים עם שלט.

הרצת מנוע ניטרו לרכבי שלט

אזהרה
כל הכתוב כאן הוא בגדר שיתוף ידע (לא אני לא יודע הכל, לכן התחתנתי, אשתי יודעת הכל אני לא צריך) ואינו המלצה לביצוע.
הכותב אינו אחראי על שום תקלה שתיוצר כתוצאה משימוש בכתוב כאן.
מי שלא משוכנע שהבין עד הסוף או לא סגור על הפרטים עדיף שייעזר במכר, חבר או אפילו רחמנה ליצלן חנות.
קיימים המון סוגים שונים של מנועים בשוק, הוראות היצרן של כל מנוע ,כולל של דגמים שונים אצל אותו יצרן לפעמים שונים זה מזה, הכתוב כאן הוא כללי ובכל מקרה של סטירה בין הוראות היצרן לבין הכתוב כאן, מומלץ להיצמד להוראות היצרן.




"מה זה" הרצה ולמה זה טוב
קנינו רכב ניטרו חדש או חידשנו לרכב הקיים את המנוע.
המטרה ליהנות ולהפיק מהכלי ומהמנוע את המרב.
הרצה היא הריצה הראשונה של המנוע בה כל החלקים מתמקמים נכון במקומם, מטרתה להביא להרמוניה מושלמת בין חלקי המנוע השונים.
הרצה נכונה של המנוע היא קריטית לביצועים טובים יותר מהמנוע ולאריכות ימיו (בהנחה שהטיפול השוטף בו הוא נכון).
מנוע הניטרו כאשר מגיע מהחברה, מגיע לא מורץ, זה אומר שהחלקים הנעים בתוך המנוע עדיין לא תפסו את מקומם.
הנעה פזיזה של המנוע והרמת טורים לפני שכל החלקים מיצבו את עצמם במקום, תגרום לשחיקה מואצת ולהתחממות יתר, החלקים הנעים יחרצו להם מקומות חדשים (לא אלה שהיצרן תכנן עבורם ) והדבר יגרור המון בעיות בהמשך חייו של המנוע, מביצועים ירודים דרך "קאטים" מרובים וחיי מנוע קצרים.
באופן עקרוני אין דרך אחת נכונה לבצע הרצה, יש כמה שיטות נהוגות וכמובן יש את הוראות היצרן.
לפני שנתחיל להריץ כדאי לעשות היכרות שטחית עם חלקי המנוע, היות וכאן נדבר על ההרצה, אצא מתוך נקודת הנחה שאת מבנה המנוע אתם כבר מכירים.
אזכיר רק את החלקים שנידרש לגעת בהם במהלך ההרצה.








סיכות המאייד
למאיידים יש בין שלוש לארבע סיכות כוון, תלוי בסוג המאייד.

הסיכה הראשית אחראית על כמות הדלק הנכנסת למנוע בזמן שהמצערת פתוחה.(סגירת הסיכה תגרום לתערובת להיות ענייה יותר בדלק ופתיחתו תגרום לה להיות עשירה יותר בדלק, כמובן ביחס לאוויר)
הסיכה המשנית אחראית על כמות הדלק כשהמצערת סגורה. (גם כאן סגירת הסיכה תגרום לתערובת להיות ענייה יותר בדלק ופתיחתו תגרום לה להיות עשירה יותר בדלק, כמובן ביחס לאוויר)
בורג כיוון טורים סרק אחראי על כמות כניסת התערובת כאשר המנוע בסרק. (סגירתו תפתח את הבוכנה הראשית של המאייד ובכך תגדיל את פתח היניקה ותעלה את הטורים וסגירתו תפעל הפוך ותוריד את הטורים)
סיכת כוון מוקד הדלק למעשה משנה את הנקודה בה יוזרק הדלק לתוך המאייד, מי שלא מתמחה בכיווני מאיידים עם סיכה כזאת, עדיף שישאיר אותה במצב שבו היא הגיעה מהמפעל, או שייעזר במישהו שמבין, אני לא ארחיב עליה את הדיבור ולא ניגע בה בהרצה.
לביצוע כיווני מנוע דרוש פרק מיוחד, לא נתעכב על זה כאן.

עוד רגע ומתחילים להריץ
מה הצעדים הראשונים לפני ההרצה?
ראשית נעבוד בסביבת עבודה סטרילית, נזכור שכל גרגיר חול הכי קטן שיכנס למנוע יגרום לנזק בלתי הפיך.
נחבר את המנוע לרכב, נכוון את מרחקי גלגלי השיניים הספור גיר מול הפעמון, נקבע את המנוע למקומו, נחבר את האגזוז (יהיו רכבים שיותר נוח יהיה לחבר קודם את האגזוז ואז את המנוע).
נחבר את צינורות הדלק, פילטר האוויר (זה לא טיסן כאן תמיד נסיע עם פילטר אוויר).
נחבר את זרוע המצערת לסרוו.
נתקין פלאג (כמובן שצריך להתאים לסוג המנוע ולטמפרטורה שלו, גם על זה צריך מדריך בנפרד, כאן כמובן נצמד להוראות היצרן).
נמלא מיכל דלק מלא, בדרך כלל להרצה עדיף להשתמש עם תערובת של 25% ניטרו, אני אישית גם אחרי הרצה ממשיך ומשתמש באותה התערובת.
נכין בוסטר (מחמם לפלאג, כן יש היום רכבים שלא צריך להכין כי גם הוא וגם המתנע באים כחלק אינטגרלי מהרכב)


לרכבים שאין ידית התנעה (פול סטארט) נכין תיבת התנעה כמובן עם סוללה מלאה.

נכין ברנר קטן או מצית ארוכה לטובת חימום המנוע לפני התנעה ראשונה (לא הכרחי).
נכין מד חום (הכרחי מאוד)

נוודא שכל סיכות כיווני המאייד נמצאים במצב יציאה מהמפעל, לכל מאייד בספרות שלו מופיעים הנתונים של כמה סיבובי פתיחה ממצב סגירה מלאה כל סיכה יוצאת מהמפעל.

מתחילים
ההרצה מתבצעת ללא חופה כדי לעזור בקירור המנוע וכדי להגיע במהירות לכל חלק נדרש ברכב.
ראשית נוודא שהמנוע נמצא בנקודה מתה תחתונה(נמ"ת) ע"י בדיקת חופשיות גלגל התנופה (בנקודה זו גלגל התנופה חופשי).

עכשיו רצוי לחמם את בלוק המנוע שיגיע ל 60 – 70 מעלות בערך כדי שההנעה הראשונית תהיה קלה יותר (ניתן לוותר על שלב זה).
נפעיל את שלט המכונית ואת המקלט ברכב.

הנעת המנוע:
נסגור עם האצבע או מטלית את פתח האגזוז (ליצירת לחץ במיכל הדלק וכתוצאה מכך הגעת הדלק למאייד) ונפעיל את תיבת ההתנעה ל 4-5 שנית, אם מדובר בפול סטארט , 4-5 משיכות.

במקרה והמנוע לא מסתובב, לא נלחם בו. נפתח את הפלאג כרבע סיבוב ונחזור על הפעולה.
אם לא חיממנו את המנוע לפני, מומלץ בכל מקרה לפתוח את הפלאג רבע סיבוב, כדי לא להקשות על המנוע.
לאחר שראינו שהגיע דלק למאייד (הצינורות שקופים, נראה את הדלק מגיע) נחבר את הבוסטר לפלג ונניע את המנוע.
נשאיר את הבוסטר על הפלאג עוד כמה שניות כל עוד המנוע עובד בסרק, יכול להיות שנצטרך להרים טיפ טיפה טורים ידנית כדי שהמנוע לא יכבה, טיפ טיפה זה לא אומר להביא את המנוע ל 39000 סל"ד ! זה ממש טיפה.
אחרי שהמנוע התייצב אנחנו יכולים לנתק את הבוסטר ולחזק חזרה את הפלאג (יכול להיות שבהנעות הבאות נצטרך לשחרר אותו שוב).
בשיטת ההרצה שאני אפרט כאן יש שתי אסכולות (כמובן לפי הוראות היצרן) יש מנועים שהיצרן אומר להריץ מיכל שלם בסרק (125cc) כמובן כשגלגלי הרכב באוויר על מנת למנוע עומס על המנוע (HPI, RB ועוד) ויש יצרנים שישר ניגשים לתכלס (לדוגמא OS).
אם הרצנו מיכל אחד בסרק, בתום המיכל נכבה את המנוע וניתן לו להתקרר.
כיבוי המנוע יעשה ע"י סיום הדלק במיכל או בעזרת צביטת צינורית הדלק בכניסה למאייד.

בשלב הזה ממש לא מומלץ לדומם מנוע בצורה מכנית ע"י עצירת גלגל התנופה וגם לא ע"י סתימת האגזוז, אגב גם במהלך חיי המנוע עדיף לדומם אותו ע"י הפסקת כניסת הדלק למאייד.
לאחר שדוממנו אותו ועוד לפני שהספיק להתקרר נוודא שהבוכנה נמצאת ב-נמ"ת.

ועכשיו התכלס 
נניע את הרכב (השלבים כבר פורטו קודם) נפתח את הסיכה הראשית כמעט עד הסוף (הגדרת יצרן...) אני לא אוהב אותה, לכן נפתח את הסיכה הראשית כ 3-4 סיבובים (שוב כתלות בסוג המנוע).
עכשיו נסחט את המצערת עד הסוף, שימו לב כרגע אנחנו במצב מאוד עדין וקריטי , תהיו נכונים לעצור בכל שניה נתונה את הרכב.
למעשה אם פתחנו מספיק את הסיכה הרכב ישמע מאוד מוזר, דומה למנוע ארבע פעימות והמנוע יסתובב לאט, הרבה דלק לא שרוף יישפך מהאגזוז החוצה. אם המנוע עולה לטורים גבוהים ,נסגור מיד את המצערת ונפתח עוד סיבוב את הסיכה הראשית. אם המנוע נכבה נסגור כרבע סיבוב את הסיכה הראשית ונניע שוב וחוזר חלילה, עד שהמנוע הכי עשיר שניתן ואז סוגרים עוד שמינית סיבוב כדי שלא ייווצרו משקעים לא בריאים בתוך המנוע..
נוריד את הרכב לרצפה ( כמובן שמאוד כדאי למצוא או מסלול כביש, או חניה סלולה מאוד מאוד גדולה וריקה ממכוניות אמתיות, או איזה כביש חדש שעדיין לא נפתח, הבנתם את הרעיון)
זה הזמן להתחיל ליהנות מהמנוע החדש שלנו.
ההרצה מתבצעת כאשר המצערת סחוטה עד הסוף והרכב בקושי זז, ייסע לאט מאוד.
הסיבה – היות וכל החלקים סוף סוף מתחילים לנוע, אנחנו רוצים שיקבלו את מירב השימון האפשרי ומירב הקירור, היות וגם השימון וגם הקירור מגיעים מתערובת הדלק, אנחנו מעוניינים שהמנוע יסתובב כמה שיותר לאט עם כמה שיותר דלק.
בדרך זו נסיע את הרכב (וכאן שוב הדעות חלוקות בין יצרני המנועים) לפחות שלושה מיכלים כ – 375cc. יש יצרנים שיבקשו חצי ליטר, אגב אני מריץ כך ליטר שלם.
אין צורך לכבות את המנוע בין התדלוקים, ניתן לתדלק כאשר המנוע בסרק, אם רוצים להריץ יותר משלושה מיכלים, מומלץ אחרי כל חצי ליטר לתת למנוע "לנוח" ולהתקרר (גם לנו ).
בכל שלב שהוא אם כבה המנוע, נוודא שהוא ב-נמ"ת ניתן לו להתקרר ורק אז נניע שוב. (יש סיכוי שנצטרך לשחרר פלאג...)
עד השלב הזה לאורך כל ההרצה למנוע אסור לעבור את ה 50 – 60 מעלות.
מעכשיו אחרי כל מיכל נסגור את הסיכה הראשית שמינית סיבוב.
עד מתי? – בשלבים האלה כמו בכל שלבי ההרצה נבדוק הרבה מאוד פעמים את חום המנוע (זה קריטי) ברגע שהגענו ל 110 מעלות ( כאשר כל מיכל אנחנו סוגרים שמינית סיבוב סיכה ראשית כמובן) ההרצה הסתיימה.
בשלב הזה אני אוהב לפתוח חזרה את הסיכה הראשית שמינית סיבוב כדי שהנסיעות הראשונות של הרכב יהיו עדיין קצת עשירות, רוצה לקבל עדיין קצת יותר שימון וקצת יותר קירור.
שימו לב ככל שנסגור את הסיכה הראשית המנוע ישמע יותר כמו מנוע ניטרו וגם ייסע כך, לכן אנחנו צריכים מקום גדול, הרכב הולך ונוסע מהר יותר ויותר ממיכל למיכל, המטרה כמה שיותר זמן מצערת פתוחה עד הסוף, אם היא לא פתוחה עד הסוף לא מגיע לנו מספיק שימון. כמובן שלקראת הסוף נזהר יותר כי מהירות הרכב כבר תהיה מהירה מאוד.

זהו.
יש עוד שיטות (לא מעט) תמיד כדאי בפעם הראשונה להיצמד למסיע וותיק ולהיעזר במישהו שמבין.
כמו שכתבתי בהתחלה, אני לא יודע הכל, אני משתדל לכתוב רק את מה שאני יודע, אשמח תמיד לדעת יותר, אם נראה לכם שיש טעויות במלל, סביר שהם לא נעשו במטרה להטעות, אל תכעסו 
האירו את עיני ואתקן.
נעזרתי בחוברות שבאות עם מנועים ,במידע ותמונות מהאנטרנט ובקצת ידע אישי.

חידשת לי על סיכת כיוון מוקד התזת הדלק, הסיכה השלישית, למרות שלא כתבת עליה.

את המנוע האחרון שהרצתי לפני כמה שבועות (לטיסן אומנם, אבל זה לא ממש שונה) הרצתי בדיוק כמו שאתה מסביר.
אבל קראתי גם על הרצות בסגנון שונה, מהירות יותר, עם עלייה לסל"ד מאד גבוה די מהר בתחילת ההרצה. מדובר על מנועים מסגסוגות אלומניום ניקל - ABL, אם אני זוכר נכון.

מחר נחפור טיפה ברשת כדי למצא את זה.